בתפוצות מסויימות בעם היהודי, שגור הביטוי: "מכנס". ובכן, אין כזה חפץ, למיטב ידיעתי. יש לאמר: "מכנסיים". "המכנס" הוא השרוול, אליו נכנסת הרגל ומאחר ובורכנו בשתי רגליים, קיימים בחפץ זה, שני שרוולים, ומכאן ברבים: "מכנסיים".
עוד באותן תפוצות, המילה העברית: "תחתון". אימי סיפרה לי, שכשהגיעה לישראל והייתה בבית החולים, השכנה שבמיטה לצידה הייתה צועקת: "אחות!! תביאי תחתון". האחות הייתה מביאה ומתקנת אותה: "לא תחתון אלא תחתונים". האישה הייתה עונה לה בתמהון ובכעס: "אבל אני רוצה רק אחד…".
ובכן, פניתי לאקדמיה ללשון העברית בעניין זה, שהרי בניגוד לסוגיית "המכנס", המילה "תחתון" אינה משקפת את שתי הרגליים הנכנסות לתוכן.
להפתעתי ולתדהמתי, התשובה שקיבלתי הינה, כי מקור המילה "תחתונים", נגזר "מבגדים תחתונים", שאפיינו בעבר את הלבוש כגון: גטקס. כלומר המילה "תחתונים" ברבים, מקורה בקבוצת הבגדים התחתונים.
מתשובה זו, אני מסיק מס' מסקנות חשובות, לעם היהודי היושב בציון ואף לתפוצות.
ראשית, גם קומבניזון, הינו תחתונים. שנית וגדולה מזו, גם גופיה הינה תחתונים! והמסקנה המדעית, המהפכנית והדרמטית, שגופיה היא תחתונים! יצרה אצלי צורך עז ובלתי נשלט לכתוב, את מה שאתם קוראים בזה הרגע.
ועוד מסקנה בידי. אותה תפוצה, המכנה תחתונים, כ"תחתון", כגון הביטוי השגור על הסטנדאפיסט הקורע, שחר חסון: "תימני מזיע בתחתון", מסתבר לאחר הכל, שאינו טועה, שכן ניתן לאפיין את "התחתון", כפרט בודד, כאחד המלבושים המנויים על קבוצת הבגדים התחתונים.
ואם כבר עסקינן בעברית צחה, הרהבתי עוז ושאלתי את האקדמיה, אודות מילה נוספת של אותן תפוצות: "שמפון" וברבים "שמפונים". לתומי סברתי, שבמקרה זה ידי תהא על העליונה ואקבל הקרדיט על גילוי מקור החידוש. הבחנתי, כי בחלק ממיכלי השמפו, כתוב בעברית: "שמפו" ובאנגלית: "Shampo" וביניהם קו מפריד. הקו המפריד, נחזה לנון סופית, ע"י מי שאינו קורא אנגלית ומכאן השיבוש: "שמפון". ובכן לא מיניי ולא מקצתיי. לא עיטור כבוד ולא אות גבורה להתכסות בו, בשוכבי על יצועי. האקדמיה גורסת כי המילה: "שמפון", הגיעה מהשפות הצרפתית והרוסית… בכל זאת אני עומד על דעתי, שאין לומר: "שמפונים", אלא "שמפונז", במלחמת מאסף על כבודי. וחוץ מזה, נראה לי, שהאקדמיה שוב טועה.