הוא הציל את חיי פעמיים

(נכתב בבקר,  לאחר חלום על עפר שפירא).

הוא הציל את חיי פעמיים.

הפעם השנייה, היתה בגלגול קודם או סתם חלום שחלמתי, לפנות בוקר. בראשית המאה הקודמת, ביפו,

היה ערבי ששלט עלינו.

נהיה מסוכן.

היה צריך לישון על הצד,

לתפוס כמה שפחות נפח.

התרחקתי קצת מבתי האבן, חשבתי לברוח,

אבל מיד היו תופסים אותי.

מסביב רק דיונות וקצת תמרים נמוכים, בתמונה שלקוחה  מד'הב.

אמרתי למישהו, אולי לעצמי,

חייבים לברוח, מתחיל להיות מסוכן .

אולי נצטרף ליהודים?!

ואז הלכנו לאנשהו, כמו עמדנו בתור.

ופתאום הוא טפח על שכמי, הגיע מאחור

ואמר: "הצטרף לחבורה",

באותו רגע ידעתי, שהוא הציל את חיי פעמיים.

עברתי לחבורת היהודים, עזבתי את יפו.

הפעם הראשונה, שעפר שפירא, בלי וו, הציל את חיי,

היתה בתיכון, זה בטוח קרה.

הצטרפתי לכיתת מחוננים, מגובשת, באמצע שנה

לא הכרתי אף אחד, לא הבנתי מה לומדים.

הוא אימץ אותי.

הכניס אותי לחבורה

היה לי לחבר הכי טוב.

ישבתי לידו, היה תלמיד מצוין . נתן לי להעתיק בבחינות.