תאוריה חדשה מאת עו"ד יעקב פרנקו
אנשי המדע חלוקים בשאלה:
כיצד, הגיע הקוף-אדם, כלומר, אני ואתה, להיות החיה הכי חכמה בטבע ואגב כך, לשלוט על כל החיות והטריטוריות?
דעה רווחת אחת, הינה, כי קוף האדם, היה מוטציה גנטית של קוף, שעמוד השדרה שלו, אפשר לו לעמוד ולהלך על שתי רגליו. יתרון זה, גרם למין זה, לעזוב את היער ולנדוד במסעות צייד, בסוואנה. מאותה עת, הזנב הפך למיותר ובמהלך האבולוציה, איבדנו את הזנב. אגב, יתכן שלא איבדנו את הזנב במהלך האבולוציה, אלא, שאותו מין קופים מיוחד, במסגרת המוטציה הגנטית, גם עמד על שתי רגליו והילך וגם נולד ללא זנב, הכל בעת ובעונה אחת.
מדענים מונים שני יתרונות, שהפכו את קוף האדם, לחיה החכמה בטבע. האחת, העמידה על שתי רגליים, הגביה את נקודת המבט והקוף אדם, יכל לאתר צייד ממרחק רב יותר, עניין שהבטיח את הגדלת מזונותיו והחלבון הנוסף, יצר את השכל. תאוריה זו, חלשה בעייני, שכן, מרבית החיות, היו גבוהות מקוף האדם, גם כשהתרומם על שתי רגליו ולכן הם ראו אותו, עוד בטרם ראה אותם. זאת ועוד, ע"פ תאוריה כזאת, הג'ירף היה צריך להיות, חכם מהאדם…
תאוריה נוספת, טובה יותר, הינה, שההליכה על שתי רגליים, פינתה את שתי הידיים. בכך, הפך קוף האדם, לחיה היחידה בטבע, שיכולה לרוץ ובו זמנית, להשתמש בידיה ולאחוז בכליי צייד, כגון, נבוט או עצם חדה וארוכה, המשמשת כחנית. זאת והעובדה, שהוא צייד קבוצתי (כמו חיות בר אחרות), אפשרה לקוף האדם, לגבור על כל החיות, ליהנות משפע של צייד ושוב, עודף חלבון, יצר את השכל. גם תאוריה זו, אינה חזקה דייה, בעייני ואם היתה נכונה, האריה, מלך החיות, שנהנה משפע של צייד, היה צריך להיות חכם מאתנו. שפע של צייד וחלבון, אינו יוצר עודף שכל.
להלן, אציע תאוריה חדשה ולמיטב ידיעתי, טרם נשמעה.
מרגע שקוף האדם, עמד על שתי רגליו, הוא יכל להחזיק כלי נשק. עד כאן ברור. המתבונן בסרטיי טבע, בשעות הקטנות של הלילה, לא יכול, שלא להתרשם, כי משותף לכל החיות, באשר הן ובלא יוצא מין הכלל, העיסוק האובססיבי, אך ורק בדבר אחד, בנוסף לאכילה ושתיה, מין, כן מין. מאבק אין סופי, מי זה, אבו גבר ויזכה בכל הנקבות. דומה שכל הזכרים, באשר הם, עוסקים, אך ורק במלחמה, מי הזכר החזק ביותר, לו זכות הרבייה עם כל הנקבות. מבחינה גנטית, יש בכך הגיון. הטבע דואג לכך, שהזכר החזק ביותר, יעביר את הגנים שלו, לדור הבא. הזכר החזק, מגן על הנקבות ועל העוללים והאבולוציה דואגת לכך, שהגנים החזקים ביותר, יעברו לדור הבא. החלשים והחולים, מתמיינים ונושרים מהגזע. כך ודאי, היה גם קוף האדם, ככל חיה אחרת. הקוף החזק, זכה להרביע את כל הנקבות וכך עד היום, בכל זניי הקופים.
ואולם, מרגע שנוצר קוף האדם, מין חדש, שיכל להחזיק כלי נשק, בשתי ידיו, חל מהפך אבולוציוני. קוף חלש אך חכם, יכל להכניע בקלות את הקוף החזק, באמצעות שימוש מושכל וחכם בכלי נשק או המתנה בסבלנות, שהקוף החזק יירדם ואז, "להוריד לו אחת", בנבוט וכל הנקבות עברו אליו. במעיין גזרה שווה, ניתן ללמוד מהמשפט: "מעת שנוצר האקדח הראשון, מת הגיבור האחרון".
מאותו רגע, שקוף האדם, החל להלך על שתי רגליו ופינה את שתי ידיו להחזקת כלי נשק, לא הקוף החזק, הרביע את הנקבות, אלא הקוף החכם. זה שורש העניין.
כך, מבחינה אבולוציונית, קוף האדם, נעשה חכם מדור לדור, אם כי, חלש פיזית במקביל. קוף האדם, היה החיה היחידה בטבע, שזכות ההרבעה, הגיעה מהשכל ולא מהשריר, בשל היכולת להחזיק כלי נשק ביד. מיליוני שנות אבולוציה וגנטיקה, הפכו את קוף האדם, לחיה יותר ויותר חכמה. קוף האדם, ניצל חכמתו, בכדיי לשלוט בכל החיות, אך עשה זאת תמיד, בסיוע מכשירים, שהגה בשכלו ושהחזיק בידיו.
בפרפרזה לימינו, כאשר דוגמנית יפיפיה, מתחתנת עם חנון ממושקף, ילד כפות מ-8200, היא חוזרת על הבחירה האבולוציונית, של הסב-סבתא שלה, מלפניי מיליוני שנים.