במאמר קודם("חשיבות תפוז השמוטי JAFFA, להקמת המדינה ולעצם קיומנו-"עת הדר, ידיעון ענף ההדרים במועצת הצמחים", גליון 153), העלתי תאוריה ולפיה, בלא תפוז השמוטי JAFFA, כלל לא היתה קמה מדינת ישראל! לחילופין ולמען הזהירות, אין ולא יכול להיות, חולק, לגביי חשיבותו ותרומתו העצומה והכבירה, של תפוז השמוטי JAFFA, להצלחת המפעל הציוני ולהקמת המדינה.
מאחר ועסקינן, באחד מסלעיי קיומנו, שהתנועה הציונית והקמת המדינה, חבים לו את קיומם, ככל שנרבה לספר בשבחו, של תפוז השמוטי JAFFA , הריי זה משובח והדעת נותנת, שנרצה להכירו היטב, לפניי ולפנים. מיהו אותו שמוטי, שהוגדר במאה ה-19, "כתפוז הטוב ביותר בעולם"? מניין בא? מהם תולדותיו?
מדוע לא נראה זן זה, בשום מקום בעולם, לרבות בהודו סין, מוצא התפוז? מדוע הוא גדל, אך ורק ביפו וכל הניסיונות לגדל אותו באירופה כשלו?
ואכן, שאלות אלה והמסתורין סביב השמוטי, העסיקו את טובי חוקריי התפוז, כבר בראשית העליות הראשונות, בתחילת המאה ה-20.
בצד אחד של הזירה, המלומד, שמואל טולקובסקי, אחד "התותחים הכבדים". מראשי מנהיגיי הפרדסנים, חוקר, כותב ומגדל תפוזים, שגילה מפי פרידריך מוראד,(נצר למשפחה לבנונית, שטיפחה פרדס, מדור לדור, ביפו), כי התפוז JAFFA, הובא ליפו, באמצע המאה ה-18, ע"י כומר ארמני, ממסעו, במזרח הרחוק.
אגב, הפרדס של פרידריך מורד, השתרע מרחוב סלמה(פתח, שווא, קמץ. בעבר זו היתה הדרך מיפו, לכפר ערבי בשם זה, שנקרא כיום: "כפר שלם"), פינת שד' ירושליים ועד "אלבסה"- "הביצה"-אצטדיון בלומפילד (ראו ההרצאה ביוטיוב, של הח"מ: "אדמות יפו-מסלעיי הכורכר ועד לתפוז השמוטי "JAFFA). לפניי שנים ספורות, שוחזר ושופץ, בית הבאר של מורד, וכן מחסנים חקלאיים, במסגרת פרויקט בניה (סלמה 6).
ובכן, שואל טולקובסקי, בספרו: "תולדות יפו", שיצא ב-1926: "השאלה כיצד ומהיכן הגיע הפרי הזה, אולי לא תיפתר לעולם. לפי מה שהוגד למחבר, מפי פרידריך מוראד מיפו, הובא תפוח הזהב "שאמותי", מארץ סין, לפני כ-200 שנה, ע"י כומר ארמני, שנשלח ע"י האפטרך הארמני, בשליחות מיוחדת לפרס, הודו והמזרח הרחוק"(עמ' 147).
בצד השני של הזירה, אף הוא, אינו קטלא קניא, הופנהיים, שגרס, שהשמוטי JAFFA, נוצר רק באמצע המאה ה-19 והינו מוטציה גנטית של תפוז "הבלאדי", שהינו כנראה "הפורטוקל"(ראה חלק ב של מאמר זה, תאוריה של הח"מ, לפיה הבלאדי והפורטוקל אינם אותו הזן). הפורטוקל שהגיע לאירופה, בתחילת המאה ה-16 ע"י וסקו דה גמה ויורדיי ים פורטוגליים והגיע ליפו רק באמצע המאה ה-18 (יפו היתה חרבה ושוממה, מאמצע המאה ה-14 ועד לאמצע המאה-18. נאסר א-דין, ציווה להרוס את כל הנמלים, כאקט מונע, במלחמתו כנגד הצלבנים).
בצד השלישי של הזירה, המדען, החוקר והאגרונום, אף הוא במשקל כבד, אהרון אהרנסון, מגלה אם החיטה, שסבר כי השמוטי, הינו מוטציה של תפוח הזהב הדמי, ממלטה והוא נראה לראשונה, בפרדסו של אנטון איוב בשנת 1856. מספרו של יצחק רוקח (בקוף, ציירה ולא פתח): "פרדסים מספרים", אנו למדים, כי הפרדס של סלים איוב, היה מול הכנסיה הרוסית "מנזר המוסקביה", (עמ' 58). מספרו של בנימין תמוז: "הפרדס" וממקורות נוספים, אנו למדים, כי הבילויים-ראשוני החלוצים, התגוררו בפרדס זה (עמ' 84).
התעלומה הראשונה: בין שלושת התאוריות, פעורה תהום של 100 שנה! והתעלומה השניה, כומר ארמני, שהביא זן חדש מהודו סין או מוטציה גנטית של הבלאדי? או, מוטציה של תפוח זהב הדמי, ממלטה? בהמשך, בפרק ב, אוסיף תעלומות נוספות, מטעמי, שטרם הגיעו לפתרונן המדעי, עד עצם היום הזה.
טולקובסקי תמך התאוריה שלו, שהתבססה על מסורת מקומית, שמועברת מדור לדור, במשפחתו של פרידריך מוראד, וגם על כתביו של אבו לדהב, שבשנת 1775, צר על יפו (שחט את מרבית תושביה כמקובל) וכתב, שהעיר היתה מוקפת לימונים ותפוחיי זהב "עד כדי גודל ענק".
"גודל ענק", מאפיין את השמוטי ולא הבלדי, שהינו קטן וגודלו ככדור הטניס. מכאן ראיה מחזקת, כי השמוטי, כבר גדל ביפו, ב-1775! תמיכה נוספת, מצא טולקובסקי, בעובדה, שבראשית המאה ה-16, מזכיר הקיסר באבר, בזיכרונותיו, את תפוח הזהב של כוראסאן, "בעל קליפה עבה ועל כן מתאים ליצוא". ואכן, לשמוטי קליפה עבה, לעומת הפרוטוקל, לו קליפה דקה ואינו מתאים ליצוא (מפניי שאינו עומד, בתלאות הדרך ונרקב. המסע הימי, באותה עת, נמשך חודשיים ויותר).
מאידך, הופנהיים פירסם ב-1927, זמן קצר לאחר צאת ספרו של טולקובסקי, כי מצא בעציי שמוטי, ענפים ופירות, המזכירים בלדי ובבלדי, מצא ענף עם שמוטי. מסקנתו, שהשמוטי הינו מוטציה, בניצן של הבלדי (ג.ד. הופנהיים "הערה מקדימה על מקור התפוז JAFFA -1927 עמ' 516-520).
מנגד, אהרון אהורונסון, פירסם עוד ב-1914, כי הבחין בקירבה, בין השמוטי JAFFA , לתפוזים הדמיים, במיוחד לזן :"מאלטה". (la production Moduale des Agrumes. Jaffa 1914).
טולקובסקי בספרו, "הספירדס-ההיסטוריה של התרבות והשימוש בהדרים", שיצא באנגליה, ב-1938(מרבית העותקים הושמדו, בהפצצות הגרמנים על בית הדפוס), בעמ' 237, מפנה לספרו: תולדות יפו-1926 ואומר: "יש מסורת מקומית, שזן זה, הובא מחוץ לארץ, בתחילת המאה ה-18, ע"י נזיר ארמני מיפו, בשובו, משליחות למזרח הרחוק" (הציטוט מהתרגום לעברית, שיצא ב-1966, עמ' 195). מאידך, הוא מזכיר גם, את התאוריה של אהרונסון והופנהיים ומסיים במשפט: "יש סיוע חזק לדעה זו בעובדה, שבעציי שמוטי זקנים, אין זה נדיר, שהפרי חוזר ונהפך לבלדי". כלומר נכון ל-1938, נראה, כי טולקובסקי, כבר לא היה בטוח, לגביי נכונות התאוריה שלו, אותה כינה "מסורת מקומית" והציג גם את התאוריה של אהרונסון והופנהיים.
(תודה לארכיאולוג ומורה הדרך, ניקו אוריטו, שאיתר עבורי ושלח את הפרק, במקור האנגלי).
בתרגום הספר לעברית, בשנת 1966, (בסמוך למותו) בפרק 13: "פרי הדר בתולדות ארץ ישראל", פרק חדש, שכלל אינו מופיע במקור האנגלי, כותב טלקובסקי: " סמוך לאמצע המאה הי"ט, נתגלה הזן שמוטי, לפי הנראה כגלגול של הזן בלדי, באחד הפרדסים של יפו" והוא נמנע, מלהביא את גרסת הכומר הארמני, שהביא התפוז, מהודו סין, באמצע המאה ה-18. מכאן, ניתן לפסוק, באופן חד משמעי, שטולקובסקי קיבל לחלוטין את גרסת הופנהיים ואהרונסון ונטש את גרסת הכומר הארמני, בנקודת זמן, אי שם, בין השנים 1938-1966.
נחמה קטנה, נמצאה לאוהדי טולקובסקי, בכך, שגם אהרונסון טעה והשמוטי, לא נראה לראשונה, בפרדס של אנטון ב-1856, שכן קיימות עדויות, שויקטוריה מלכת אנגליה, קיבלה כבר בשנות ה-40 של המאה ה-19, ארגז תפוזיי JAFFA. כמו כן, ואן די ולדה, קצין בחייל הים ההולנדי, כותב בשנת 1851: "הייתי מספר על תפוחיי הזהב של יפו, אילולא היו מופיעים כבר, על שולחנות המלכים באירופה המערבית", קרי בשנת 1851, השמוטי JAFFA, כבר הונח, מזה זמן, על שולחנות המלכים והיה מוכר לכל. כמו כן, תעודת מסע נמצאה, בנמל ליברפול, של תפוזיי JAFFA, משנת 1844.
בשנת 1981, הסתיים הוויכוח סופית, עת פרסמו, פרופ' שפיגל רואי ז"ל, מנהל המחלקה להשבחה וגנטיקה של מטעים, במנהל המחקר החקלאי, בית דגן וד"ר עליזה ורדי ז"ל, ציטוגנטיקאית, חוקרת בכירה במחלקה, את מאמרם: "מוצא השמוטי". מסקנתם, כי השמוטי, הינו מוטציה גנטית של הבלדי, כדעת הופנהיים ואף אהרונסון צדק, כשסבר, שהשמוטי מקורב לתפוזיי הדם התבוריים (מכיל אנתוציאן).
בחלק שני למאמר, בגליון הבא, אעלה תעלומות מסתוריות נוספות , הקשורות לשמוטי JAFFA, שטרם באו על פתרונן.
*עו"ד יעקב פרנקו, מומחה במקרקעין, תכנון ובניה והשקעות נדל"ן, ביפו.
למאמרים נוספים: francolaw.site
עוסק באדריכלות נוף וגינון במצע מנותק משנת 1984. יוצר סדרת היוטיוב "ביקורת הגינון בת"א".