דיייי! דיי כבר! נמאס! חאלאס!. לא יכול לשמוע, עשר פעמים ביום: "שושנה! שושנה! שושנים! "להקת רובים ושושנים", מגיעה בקיץ. שלמה ארצי "נצבט בשושן" (בגבר הולך לאיבוד). "לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים". "הבאתי לך זר של שושנים".
רבאק, זה ורדים! ורדים! ורדים!
שושנה (באנגלית Lily) זה בצל, כמו נרקיס, כלנית או חצב, צמח בר ישראלי, פורח במאי. יש שושן צחור-לבן, אצילי, בתולי, ביישן, בעל ריח מצויין. יש גם שושן פסחא. חבצלת השרון, נקראת גם "שושן העמקים".
לעומת זאת ורד (Rose) זה הפרח עם הקוצים, שבטעות אנו קוראים לו שושנה. יש אלפי זני ורדים בכל הצבעים, חלקם בעלי ריח טוב. חייל! אמור מעתה: "להקת רובים וורדים", תבוא בקיץ לישראל. שלומקה אהובי, נצבטת מוורד! שושן לא יודע לצבוט. אם ברח לך החרוז, אולי, "נצבט מדרדר"?
והזמר, שלא הבטיח לך אף פעם, גן של שושנים, התכוון לא להבטיח לך, גן של ורדים. אגב, בכל מדינה בעולם, יש גני ורדים, רק ורדים. מעולם לא ראיתי גן של שושנים (אפשר לעשות גן כזה, אך הוא יפרח פחות מחודש בשנה).
הטעות הזאת, נמצאת רק בעברית ומקורה בפסוק התנכי: "כשושנה בין החוחים". הישראלי המצוי, סבר לתומו, שעסקינן, בצמח אחד ולו פרחים וחוחים (קוצים). מיד נטפל לורד, נשק לשפתותיה וקרא לה: שושנה (במלעיל). ברם אולם, משמעות הפסוק התנכי, כדלקמן:
בחודש מאי בארץ ישראל, פורחת השושנה, יפה, מלכותית, אצילית, עדינה, טהורה, לבנה, תמה ובעלת ריח מצויין. במקביל, מסביבה צומחים עשביה וקוצים, שנבטו בט"ו בשבט והגיעו במאי, לגובה של מטר פלוס, דוקרים, מבאסים ומסמנים דבר שלילי, בעיקר אם נגזר עלייך, לעבור ביניהם. "שושנה בין החוחים", זה לא צמח אחד עם פרחים וקוצים, בויה, אלא, שני צמחים: השושנה היפה וסביבה ים של קוצים וחוחים. פסארררה.
ולפסוק המלא: "כשושנה בין החוחים, כן רעייתי בין הבנות" (שיר השירים ב', כ'), יעני אשתי שושנה וכל הבנות מסביב קוצים, זבאללה.
קפיש?!
תפיצו הלאה, עשו חיידק.